הדרישות שלנו

עמותת צלול מתריעה מפני הפקרת הים ומצביעה על האדישות, הזלזול וחוסר האחריות שמפגינים משרדי הממשלה ובראשם משרד האנרגיה, בכל הקשור לשמירה על הים מפני הסכנות הצפויות מקידוחי הגז והנפט במימיו.

בעקבות אסון מפרץ מקסיקו, אסון הדליפה הגדול בהיסטוריה, מיהרו מדינות העולם להחמיר את נוהלי הבטיחות והגיהות כדי להבטיח את הסביבה מפני סכנות התעשיות המזהמות. ישראל יכולה לאמץ את הנהלים האלו לפני שיתרחש האסון, אך למרות אזהרת מבקר המדינה בדו״ח שלו מ2013, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה עדיין מתמהמהים וחושפים את הים, הסביבה, בריאות תושבי ישראל ואת הכלכלה הישראלית לסכנות אדירות.

ב-12.9.2018 שלחנו לשר להגנת הסביבה זאב אלקין ולשר האנרגיה יובל שטייניץ רשימת דרישות להגנת הים:

1.
סמכויות הגנה סביבתית בכל המרחב הימי כולל מים כלכליים

חקיקת חוק אזורים ימיים, הכולל הגדרת סמכויות ניהול ותכנון במרחב הימי כולו והבטחת ההגנה על הסביבה הימית:

א. יופרדו הסמכויות בין הרגולטור האחראי לקידום הקידוחים להפקת אנרגיה, לבין הרגולטור האחראי להגנה על הסביבה - החוק יעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות לניהול מקצועי, לתכנון ולפיקוח על הסביבה הימית, גם בתחום המים הכלכליים.

ב. יוקם מנגנון תכנוני במים הכלכליים - יתוקן חוק התכנון והבנייה כך שיורה על הקמת ועדה תכנונית ברמה מחוזית (מחוז ים), שתחום אחריותה כולל את כל האזורים הימיים. לחילופין, תוקם וועדה מעין – תכנונית לקבלת החלטות בנושא חיפושי וקידוחי גז ונפט, בהובלת מנהל התכנון כגורם מאזן. הבסיס להצעה הוא טיוטת מסמך המדיניות לתכנון המרחב הימי של מנהל התכנון, המציע הקמת וועדה תכנונית בים )ולי"ם(. לוועדה יהיו סמכויות לקבל החלטות תכנוניות במים הכלכליים. המנגנון יכלול פרסום, עריכת תסקיר השפעה על הסביבה, מתן זכות לציבור להשתתף בהליך, וקביעת מנגנון ערר על החלטות הוועדה.

ג. יוקמו שמורות ימיות - יקבע יעד להכרזה של 20% מהשטחים הימיים כעל אזורים מוגנים, שבהם אסורים שימושים פוגעניים ותתאפשר הכרזה על שמורות טבע ימיות (כהגדרת שמורת טבע בחוק גנים לאומיים). הסמכות לניהול השטח תופקד בידי מנהל רשות הטבע והגנים (ולא בידי שר האוצר, האחראי כיום על מינהל התכנון). גריעת שטח אזור ימי מוגן תתאפשר רק לאחר אישור מועצת גנים ושמורות ובאישור וועדת הפנים של הכנסת.

ד. תוחל החקיקה הסביבתית על המים הכלכליים - החוק יחול על כל מתקני ההפקה, העיבוד והצנרת של מיזמי הגז ויכלול את כלל חקיקת הסביבה והבטיחות במים הכלכליים.

ה. יוקצו כל התקציבים והתקנים הנדרשים למשרד להגנת הסביבה לצורך יישום החוק.

 ו. ממשלת ישראל תפעל על פי עקרונות הדירקטיבה האירופאית להפקת גז בים.

2.
חקיקת חוק נזיקין לים

יאושר "חוק נזיקין לים" (הצעת חוק של ח"כ אכרם חסון) המבטיח מנגנון כספי להגנת הים מפני קידוחים ומתקנים להפקת נפט וגז בים.

ערבויות וביטוח – לכלל פעילות הקידוחים בים, ובאופן ייחודי לכל אחד מהתהליכים הנדרשים, תוך דגש על שלב החיפוש ותוך התאמה למאפיינים ייחודיים לכל מיקום בנפרד:
א. תיערך בחינה מחודשת לגבי גובה הערבויות הנדרשות, לאור הסיכונים המוגברים של קידוחים בעומק הים. גובה הערבויות ישקף את הנזק העצום הצפוי לים התיכון ולחופיו במקרה של אסון קונדנסט, נפט או גז.

ב. יחשפו פרטי פוליסות הביטוח של חברות האנרגיה. כולל אילו נזקים היא מכסה ומה היקף הנזקים ו/או את כל ההפסדים האפשריים, לרבות לעניין נזקים לצדדים שלישיים, לנזק תוצאתי ולנזק לרכוש מכל סוג בתוך הבאר.

ג. יוגדר האם הנזקים ישוקמו ויתוקנו על-ידי המפעילים, לוחות הזמנים לטיפול מהיר ואפקטיבי והגדרת זכאות לפיצויים בגין הוצאות אלה.

ד. תוטל אחריות למימון שיקום הנזקים הסביבתיים מתאונות קידוח על בעלי הרישיונות והמפעילים.

ה. יובטח כי שטר החזקה יסדיר את הזכויות והחובות של מקבל השטר בנושאים שונים: החזקה, התנאים העיקריים למכירה, התנאים העיקריים להפקה, להקמה ולפיקוח בלתי תלוי, תכנית הפיתוח, הבטיחות, התנאים להפעלת המתקנים וטיפול בתקלות, בדיקות דיווחים ופיקוח, השירותים לבעלי חזקות אחרות, ביטול החזקה, הגבלתה או שינויה וסיומה, הערבויות ואחריות השיפוי והביטוח. נושאים אלה נכונים לכל השדות. (הפירוט מדו"ח מבקר המדינה 64 א\', 2013 .)

ו. הביטוח ייחד בדיקה של כל שדה בנפרד על פי הפרטים הייחודיים לו, המקבלים ביטוי בשטר החזקה או מפורטים בנספחיו.

ז. על החברות הקודחות להמציא הסכמי שיפוי עם גורמים שייפגעו מתקלה או מתאונה שתגרום לדליפה (מתקני התפלה, חברת חשמל, חנ"י ועוד). על המדינה לפקח שההסכמים יהיו מאוזנים.

3.
תוכנית חירום לאומית לאירוע דליפה בים

יחוקק חוק התוכנית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) החוק יאושר במושב הכנסת הקרוב, בנוסח שיבטיח עצמאות למשרד להגנת הסביבה.

א. יוקצו 30 תקנים עבור אנשי צוות חדשים ליחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שיאוישו ויאומנו לפני בוא האסדה לארץ.

ב. יירכש כל הציוד הנדרש כמפורט בתכנית התלמ"ת, ובהתאמה לטיפול בקונדנסט, נפט ודלקים שונים.

ג. תוכן תכנית חירום ויתורגל טיפול באירועי דליפת גז.

ד. תזורז הקמת מרכזי חירום ימיים בצפון ודרום. לוח זמנים לבינוי עד גמר הפרויקט ייקבע בחודשים הקרובים.

ה. תיאסר ההפקה מלווייתן לפני אישור חוק התלמ"ת ויישומו.

ו. יעודכן תשריט התכנית לאירוע מקסימלי של שפך באמצעות הליך של שיתוף ציבור (אפשרי כחלק מתפקידי הועדה המדעית של מהמועצה הציבורית לענייני הפקת נפט סעיף 7 ד\').

ז. תכניות החרום של המשרד להג"ס ושל חברות הפקת הגז יותאמו לאירוע Teir III - אירוע פריצה מלאה מבאר גז למשך 60 יום (55 אלף מ"ק קונדנסט) ואירוע מקסימלי מאסדה ומצינור קונדנסט (800 מ"ק).

5.
וכל זה ייעשה תוך שיתוף ציבור ובשקיפות מלאה

משרד האנרגיה יחשוף לידיעת הציבור את כל הנתונים המבוקשים וינהג בשקיפות למען קידום סטנדרטים מחמירים של שמירה על הסביבה.

א. ידווח על כל שפך של חמש חביות ומעלה תוך פירוט הסיבה לאירוע – תאונה/ תקלה/ פח"ע.

ב. מסמכים מושחרים יעברו ביקורת משותפת של משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והביטחון, להגדרת סודות מסחריים וסוגיות ביטחוניות. כל חומר אחר יהיה חשוף לציבור. התהליך יהיה בשיתוף נציג ארגוני סביבה (ייבחר על ידי חיים וסביבה), אשר יחתום על הסכם סודיות.

ג. שקיפות נדרשת גם לנושא קצב ההפקה, על מנת לוודא קצב הפקה אופטימלי מבחינת צרכי המשק, אשר לא יסכן את הים על ידי אפשרות קריסת מאגרים.

ד. תוקם מועצה ציבורית של כל בעלי העניין העלולים להיפגע מהפקת הגז והנפט בים (ספנות, חקלאות ימית, התפלה, דייג, ארגוני סביבה, רשויות מקומיות, אקדמיה ומכוני מחקר, דייגים, תיירות, רשות המים, חנ"י, חח"י ואחרים). תפקידה יהיה לגשר על פערי הידע בין הממשלה, התעשייה והציבור ולתאם בין משרדי הממשלה לבעלי העניין השונים. המועצה, באמצעות ועדותיה המקצועיות: תבצע ניטור נוסף לפיקוח על פעילות קידוחי הים, הטיפול על האסדות והובלת הגז והקונדנסט; תיזום מחקרים ותעקוב אחרי התפתחות BAT בעולם. פעילותה תמומן על ידי תמלוגי הגז/מיסי שישנסקי.